אנטוני גאודי נולד ביוני 1852 בעיירה ראוס, סמוך לטרגונה (כיום כשעה נסיעה מברצלונה). בילדותו התמודד עם רצף אירועים קשים: שניים מאחיו נפטרו בילדותם, אח נוסף שהיה רופא נפטר לאחר סיום לימודיו, ואמו הלכה לעולמה זמן קצר לאחר מכן. גאודי עצמו סבל מבעיות בריאותיות, והיה חריג בסביבתו, נמנע ממשחקי ספורט עם בני גילו. במקום זאת, הוא נהג לטייל בטבע ולהתבונן בו. דרך התבוננות זו, הבין שבטבע כמעט ואין קווים ישרים, והתחבר מאוד לתנועתיות הטבעית. תובנה זו התבטאה במבנים רבים שתכנן, בהם ניתן לראות פיתולים מכל עבר. אפילו כששילב קווים ישרים, השתמש בטכניקות מגוונות כדי לרכך אותם ולשבור את הצורות הריבועיות. ניתן לראות את העקמומיות הזו ברצפות, בגרמי המדרגות, בתקרות ובגגות. באמצעות תבליטים על הקירות, מסגרות חלונות מעוגלות, סורגים ומעקות מתעקלות ושימוש עשיר בצבעים, יצר גאודי סגנון ייחודי ומרהיב.

גאודי עבד לרוב על מספר פרויקטים בו-זמנית, והיה מעורב בכל אחד מהם עד לפרטים הקטנים ביותר של עיצוב הפנים, הריהוט, הציורים והפסלים. הוא היה קטלאני אדוק וסירב לדבר ספרדית. את החיבור שלו לתרבות הקטלאנית ניתן לראות בשימוש בפסיפסים משברי חרסינה צבעוניים—אלמנט קטלאני מסורתי—המעטרים רבים מחזיתות המבנים שעיצב.

בהיותו גדל וחי בקרבת חופי קטלוניה, שאב השראה מארמונות החול שילדים בונים, והשתמש בצורות אלו בעיצוב חלק ממבניו.

מלבד רעיונותיו המקוריים, גאודי השתמש בשיטת עבודה ייחודית ליצירת שלד המבנים שלו, שהביאה אותו לרמה יצירתית גבוהה עוד לפני עידן המחשבים. הוא תלה משקולות על מערכת חוטים מתוחים, ובכך יצר קשתות הפוכות ששימשו כבסיס לתכנון עבודותיו.

גאודי נפטר בשנת 1926, בגיל 74, לאחר שנדרס על ידי חשמלית—רכבת חשמלית העוברת ברחבי העיר.